כל יום ראשון תמר מחכה לציפורי שיר- בדרך, תמר והחברות כבר שרות. מתרגלות את השירים שלמדו בשיעור הקודם.
מהרכב הן יוצאות וממשיכות לשיר. הן עולות במדרגות וממשיכות לשיר. ואז צוללות למחילת הארנב בארץ הפלאות של שירה.
זה מתחיל בחיוך, בנשימה קלה, בשחרור האיברים הקפוצים, בכניסה הדרגתית לקצב.
החיוך הופך לצחוק מתגלגל, האיברים כבר רפויים ורכים, הגוף זורם בנינוחות הקצב, העיניים מתבוננות, והלב כבר לא זוכר מה עבר לפני, רק מה עכשיו.
גילינו שוב ושוב את שירה. איך היא סוחפת לעולם המוסיקה את כולם. גדולים כקטנים, בעלי יכולות ווקאליות וזייפנים, כולם מוזמנים.
גילינו עוד ועוד את השירה שכבר לא מגיעה מהגרון של הילדים, אלא מהלב. שירה עמוקה וטהורה.
כי שירה מלמדת מהגוף והלב את הגוף והלב. אף ילד וילדה לא נשארים בצד. 
עם שירה, כולם יחד עושים שירה.
אז תודה עלייך אהובה
תמר ואני מצפות כבר לקסם בשנה הבאה